השופט א' א' לוי:
1. עותרת 1 היא פעוטה בת 3 שנים בלבד, שבחודש ינואר 2005 נחתה על ראשה בשורת איוב כאשר בגופה התגלה סרטן מסוג רבדומיוסרקומה. נראה כי גילוי המחלה היה בשלב מתקדם, ועל כן נמנעו הרופאים באותו זמן מלנתחה, והיא החלה בסדרה של טיפולים כימיים. אולם, בסוף חודש מרץ 2005 לא היה מנוס מניתוח הפעוטה ומגופה נכרתו חלקי אברים שהיו נגועים במחלה. מאז מוסיפה הפעוטה לקבל טיפולים כימיים ביחידה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, ובטיפולים אלה כרוכים, כידוע, תופעות לוואי קשות. בנוסף, נפגעה במידה רבה המערכת החיסונית של הפעוטה, ועקב כך היא נחשפה לסכנה של הידבקות במחלות נוספות, דבר שהצריך מספר פעמים את אשפוזה בבית חולים.
כדי לחזק את המערכת החיסונית זקוקה הפעוטה לטיפול בזריקות, ואת הזריקות הללו יש להחזיק בקירור. דא עקא, הפעוטה מתגוררת עם משפחתה במה שמוגדר כ"כפר בלתי מוכר", הנמצא בסמוך לכביש המוביל מצומת שוקת לערד, בסמוך לישוב חורה. ישוב זה אינו מחובר לרשת החשמל הארצית, ועקב כך, נאלצים הוריה של הפעוטה להשתמש בגנראטור שבבעלותה של משפחה שכנה. על פי הנטען בעתירה (ראו סעיף 31), להפעלתו של הגנראטור נדרש סכום של כ- 6,000 ש"ח לחודש, בו מתקשה אביה של הפעוטה, משיב 3, רופא במקצועו, לעמוד.
על רקע כל אלה הוגשה העתירה הנוכחית בה מבקשים העותרים - הפעוטה, הוריה (עותרים 2 ו-3), ועמותת רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח בישראל (עותרות 4 ו-5), לחייב את המשיבים - שרי הבריאות, התשתיות הלאומיות והפנים - לחבר את ביתם של העותרים 3-1 לרשת החשמל הארצית, ולחלופין, לספק להם חשמל באופן סדיר.
2. תגובתם של המשיבים לעתירה הובאה מפיה של פרקליטות המדינה, ותמציתה היא זו: בית משפחתה של הפעוטה נמצא במתחם שהוקם שלא-כחוק, ועל כן לא ניתן לחברו לרשת החשמל. במצב זה, ולנוכח זכותה של הפעוטה לקבלתו של טיפול רפואי, זכות שאין חולקין עליה גם הואיל והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, נותרה להכרעה שאלת יישומה של אותה זכות. לכך הציעו המשיבים מספר פתרונות אפשריים שהיו עשויים לתת מענה הולם לפעוטה במצבה. בין פתרונות אלו מנו המשיבים את האפשרות שהורי המשיבה יעתיקו את מקום מגוריהם לישוב מוכר המחובר לזרם החשמל. לחלופין, הוצע להחזיק את התרופות להן זקוקה הפעוטה במרפאה בישוב סמוך, ולמרפאה זו תוסע הפעוטה בכל עת שהדבר יידרש. המשיבים מכירים בכך שאלה פתרונות הרחוקים מלהיות מושלמים, אולם להשקפתם הם מצויים במתחם הסבירות.
3. בעת שנדונה עתירה זו לראשונה, בחודש אב תשס"ה (ספטמבר 2005), ביקש בית המשפט לבחון אפשרויות מעשיות לפתרון מצוקתה של הפעוטה. בין האפשרויות אותן התבקשו הצדדים לבדוק היתה העתקת מקום מגוריהם של העותרים 3-1 לתקופה קצרה לישוב מוסדר, ולחלופין הוצע לצדדים לבחון את האפשרות שהמשיבים יסייעו במימון הפעלתו של הגנרטור המשותף הקיים לצורך מיזוג אחד מחדרי הבית או לרכישתו של גנרטור חדש.
ביום 17.10.05 הוגשה תגובת העותרים להצעת בית המשפט, ובה הסבירו כי לא קיימת אפשרות מעשית להעתיק את מקום המגורים, בעיקר משום שקיים קושי למצוא דירה בשכירות, ואילו עד לבנייתו של בית חדש, גם אם יתקבלו ההיתרים לכך תוך זמן קצר, יחלפו חודשים ארוכים. באשר לסיוע במימון הפעלת הגנראטור טענו העותרים, כי כמות הסולר שנתרמה להם בהמלצתם של המשיבים, וסכומי התמיכה הנוספים שהוצעו להם, עשויים להוות פתרון לזמן קצר שלא יעלה על שלושה חודשים, ועל כן אין בו מענה הולם לצרכים של הפעוטה.
4. במחלוקת שנפלה בין הצדדים, נראה כי אין מנוס מקבלת עמדתם של המשיבים. נקודת המוצא לדיון היא שמחמת איסור שמקורו בדין (סעיף 157א' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965), לא ניתן לחבר את ביתם של העותרים לרשת החשמל. כאמור, בית זה נמצא בכפר לא-מוכר, שאינו נכלל אף בגדרם של החריגים הקבועים בחוק הספקת החשמל (הוראת שעה), התשנ"ו-1996. במצב זה האפשרויות עליהן הצביע בית המשפט הן היחידות אשר עשויות לתת מענה סביר לצרכיה של הפעוטה. מאחר והתברר שהאפשרות להעתקת המגורים אינה ישימה, אף שהמשיבים הבהירו כי יקדמו פתרון כזה תוך זירוז הליכי האישור, כל שנותר לעשות הוא לבחון אם המשיבים עשו די כדי לסייע לפעוטה לממש את זכותה לטיפול רפואי נאות. לעניין זה מנו המשיבים מספר גורמים שהביעו נכונות לסייע ולתמוך בעותרים, וביניהם אלה: קרן הנשיא אמורה לאשר סיוע כספי בסך 5,000 ש"ח; קרן הכנסת לנזקקים אישרה תמיכה בסך של 3,000 ש"ח, אף שעל פי הכללים המנחים אותה אין העותרים זכאים לסיוע עקב גובה הכנסתו של העותר 3; הוועדה לסיוע לבודדים שליד משרד הרווחה אישרה אף היא סיוע בסך 3,000 ש"ח; בראשית חודש אוקטובר 2005 הועברו לעותרים 800 ליטר סולר לצורך הפעלת הגנראטור, ששווים על פי הערכת המשיבים כ-5,000 ש"ח.
הנה כי כן, לעותרים ניתן סיוע כולל של 16 אלף ש"ח, שגם על פי הערכתם עשוי להספיק להפעלת הגנראטור במשך מספר חודשים. אכן, פיתרון זה רחוק מלהיות פיתרון אופטימלי, אולם גם אין להתעלם מכך שהיתה זו החלטת העותרים 2 ו-3 לקבוע את ביתם בישוב לא-מוכר, מתוך ידיעה שעקב כך לא יוכלו להתחבר לתשתיות בסיסיות. במצב זה כל שנותר למשיבים לעשות הוא להקל עד כמה שניתן, וממניעים הומניטאריים, על הפעוטה במצוקתה, שהרי לעניין זה היא בבחינת תינוקות של בית רבן שלא חטאו.
לא מצאנו כי הוכח בפנינו שהמשיבים חטאו באחת העילות המצדיקות את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. עם זאת, פעוטה זו נאבקת על חייה, ובמצב זה איש אינו רשאי לעמוד מנגד, גם אם חובה שבדין אינה מוטלת עליו. מכאן, ואף שלא ראינו מקום להושיט לעותרים סעד, אנו סבורים כי טוב יעשו המשיבים אם יקיימו מעקב מתמיד, באמצעות שירותי הבריאות והרווחה, אחר צרכיה של הפעוטה במהלך החודשים הקרובים, ויסייעו להוריה, במישרין או בעקיפין, למלא את כל מחסורה ואת כל הדרוש לה, מתוך תקווה ותפילה שבמהרה תחלים ותשוב לאיתנה.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"א בחשוון תשס"ו (23.11.2005).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב